תפילת יזכור בשבתות ובחגים

יולי 18th, 2011

על פי הבקשה של סופי מרוסיה להלן מילוי הבקשה.

סופי ביקשה את הנוסח המלא של תפילת יזכור בשבתות ובחגים.

 

תפילת "יזכור" בשבת ובחגים

תפילת יזכור
נהוג בקהילות רבות להזכיר את נשמות הנפטרים בשבת, בכל שבת שאומרים בה את תפילת "אב הרחמים". בימים בהם אין אומרים "תחנון" בימות החול, אין אומרים "אב הרחמים" בשבת. כמו כן, אין אומרים תפילה זו ב"שבת מברכין", היא השבת בה מברכים את ברכת החודש. בימי ספירת-העומר אומרים תפילה זו, אפילו ב"שבת מברכין", מפני שימים אלו הם ימי אבל. גם במקום שיש חתן או בעל ברית אין אומרים את תפילת "אב הרחמים".

 

להלן נוסח הזכרת הנשמות בשבתות, הנאמרת לאחר קריאת התורה:

אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה תַחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת (פלוני בן פלוני) (לזכר) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בַּעֲבוּר שֶׁ(פלוני) נָדַב צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ. ה' הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן:

(לנקבה): שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָה, בַּעֲבוּר שֶׁ(פלוני) נָדַב צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתָה, לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֶהָ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָה, ה' הוּא נַחֲלָתָה, וְתָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבַהּ, וְנֹאמַר אָמֵן:

אמירת ה"יזכור" נדחית לאחרי תפילת "יקום פורקן" ולא נאמרת לפניה, כדי להקדים את כבוד החיים לכבוד המתים.

לאחר מכן אומרים את תפילת "אב הרחמים":

אָב הָרַחֲמִים שׁוֹכֵן מְרוֹמִים, בְּרַחָמָיו הָעֲצוּמִים הוּא יִפְקֹד בְּרַחֲמִים, הַחֲסִידִים הַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים, קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ. מִנְּשָׁרִים קַלּוּ, וּמֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם וְחֵפֶץ צוּרָם. יִזְכְּרֵם אֱלֹהֵינוּ לְטוֹבָה, עִם שְׁאַר צַדִּיקֵי עוֹלָם, וְיִנְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶה אִיש הָאֱלֹהִים: הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם, וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי, וה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן. וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר: לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ. וְאוֹמֵר: כִּי דוֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכַר. לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים. וְאוֹמֵר: יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת, מָחַץ רֹאש עַל אֶרֶץ רַבָּה. מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה, עַל כֵּן יָרִים רֹאש:

תפילה זו נתחברה לזכר הקדושים, שמסרו נפשם על קדושת השם. בתחילה היו קהילות שנהגו לאמרה רק בין פסח לשמיני-עצרת, תקופת הזמן בה גברו נגישות הנוצרים.

"יזכור" בחגים
המנהג התפשט בארצות מזרח-אירופה, ושם הרחיבו את זמנו גם לחגים האחרים מלבד יום הכיפורים. חגים אלו כונו בשם "ימי מתנת יד" על שם הפסוק – איש כמתנת ידו" (דברים טז, יז), המופיע בקריאת התורה שבחגים.

הנוסח הרגיל, הנקרא כיום בשעת הזכרת הנשמות, לקוח מספרי הזכרון של הקהילות, והוא עבר כמה שינויים. בתחילה יוחד כזכר למאורעות ת"ח ות"ט, ולאחר מכן נתגלגל והפך להיות לתפילה פרטית, המיוחדת להעלאת זכרון אינדיבידואלית של אדם עם קרוב שנפטר.

הנוסח הנאמר היום אחר נשמות הקרובים הוא כדלהלן:

בעבור נשמת האב
יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָבִי מוֹרִי (פלוני בן פלוני) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲדוֹ. וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן:

בעבור נשמת האם
יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אִמִּי מוֹרָתִי (פלונית בת פלונית) שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָה בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲדָהּ. וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשָׁהּ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן:

בעבור נשמות סבא-רבא וסבתא-רבא ויתר הקרובים
יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָבִי וְאִמִּי זְקֵנַי וּזְקֵנוֹתַי דּוֹדַי וְדוֹדֹתַי אַחַי וְאַחְיוֹתַי בֵּין מִצַּד אָבִי בֵּין מִצַּד אִמִּי שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲדָם. וּבִשְׂכַר זֶה תִּהְיֶינָה נַפְשׁוֹתָם צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן:

בעבור נשמות המומתים על קידוש השם
יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת (פלוני בן פלוני) וְנִשְׁמַת כָּל קְרוֹבַי וּקְרוֹבוֹתַי הֵן מִצַּד אָבִי הֵן מִצַּד אִמִּי שֶׁהוּמְתוּ הֵן שֶׁנֶּהֶרְגוּ הֵן שֶׁנִּשְׁחֲטוּ וְשֶׁנִּשְׂרְפוּ וְשֶׁנִּטְבְּעוּ וְשֶׁנֶּחְנְקוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בַּעֲבוּר שֶׁאֶתֵּן צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמוֹתֵיהֶם. וּבִשְׂכַר זֶה תִּהְיֶינָה נַפְשׁוֹתֵיהֶם צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן:

בחלק מן הקהילות אומר החזן את הפסוקים האלה:

ה' מָה-אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ. בֶּן-אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְׁבֵהוּ:

אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה. יָמָין כְּצֵל עוֹבֵר: (תהלים קמה, ג-ד)

בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף. לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ: (תהלים צ, ו)

תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד-דַּכָּא. וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי-אָדָם: (תהלים צ, ג)

לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת. יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם: (דברים לב, כט)

כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל. לֹא-יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ: (תהלים מט, יח)

שְׁמָר-תָּם וּרְאֵה יָשָר. כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם: (תהלים לז, ל)

פּוֹדֶה ה' נֶפֶשׁ עֲבָדָיו. וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל-הַחֹסִים בּוֹ: (תהלים לד, כג)

לאחר מכן, נוהגים לומר:

אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת (פלוני/ת בן/בת פלוני/ת) שֶׁהָלָךְ לְעוֹלָמוֹ (שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ) בַּעֲבוּר (שפלוני/ת) נָדַב לִצְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ (נשמתה) בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ (מְנוּחָתָהּ) לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ (יַסְתִּירֶהָ) בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ (נִשְׁמָתָה) יְיָ הוּא נַחֲלָתוֹ (נַחֲלָתָה) וְיָנוּחַ (וְתָנוּחַ) בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ (מִשְׁכָּבָהּ) וְנֹאמַר אָמֵן:

נלקח מאתר יזכור: להלן הקישור הישיר לאתר: יזכור בשבתות ובחגים

This entry was posted on יום שני, יולי 18th, 2011 at 23:03 and is filed under כללי, תפילות. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. Both comments and pings are currently closed.

Comments are closed.