שולחן ערוך: הלכות קריאת ספר תורה חלק א

יולי 14th, 2011

               

 

 מפתח ההלכות

 

 

נכתב על ידי: צבי ויסמן ז"ל

קלה. סדר קריאת התורה ביום חמישי ושני.

קלו. מי הם הנקראים לספר תורה בשבת.

קלז. כמה פסוקים צריך לקרוא לכל אחד.

קלח. שלא לשייר פרשה פחות משלושה פסוקים.

קלט. סדר קריאת התורה וברכותיה.

קמ. דיני הפסק בברכת התורה.

קמא. דיני הקורא והמקרא.

קמב. דין מי שקרא וטעה. ובמקום שאין שם מי שיודע לקרות בדיוק.

קמג. דין אם נמצא ספר תורה מוטעה .ויתר דיני ההפטרה.

קמד. שלא לדלג בתורה מענין לענין.ודיני ההפטרה.

קמה דיני המתרגמין.

קמו. שלא לדבר בשעת הקריאה.

קמז. דיני גלילת ספר תורה.

קמח. שלא יפשיט שליח ציבור התיבה.

קמט. שהציבור לא יצאו מבית הכנסת עד שיצניעו ספר תורה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הלכות קריאת ספר תורה

 

קלה.סדר קריאת התורה ביום חמישי ושני

(ובו י"ד סעיפים)

 

א. בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורים שלושה. אין פוחתים מהם ואין מוסיפין עליהם ואין מפטירין בנביא.

 

הגה:

ואם היו שני חתנים בבית הכנסת, והם ישראלים, מותר להוסיף לקרות ארבעה, דלדידהו הוי כיום טוב שמותר להוסיף. ונראה דהוא הדין לשני בעלי ברית, דיום טוב שלה הוא. כדלקמן סימן תקנ"ט.ודין שבת ויום טוב- עיין לקמן ריש סימן רפ"ב לענין הוספה.

 

ב. מקום שמפסיקין בשבת בשחרית, שם קורים במנחה, ובשני וחמישי, ובשבת הבאה.

 

הגה:

אם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בציבור – לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכת לאותה שבת. ועיין לקמן סימן רצ"ב.

 

ג. כהן קורא בתורה ראשון, אחריו לוי, אחריו ישראל.

 

ד. המנהג הפשוט- שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל, והוא שהכהן יודע לקרות. שאם אינו יודע לקרות היאך יברך על התורה?

 

הגה:

מיהו אם יוכל לקרות עם השליח ציבור מלה במלה סגי בכך כדלקמן סימן קל"ט.

 

ה. אם ספר תורה פתוח והכהן קורא את "שמע"- אינו רשאי להפסיק, וקוראים ישראל במקומו.

 

הגה:

וכן בתעניות שאחר פסח וסוכות,שקורין 'ויחל', אם אין הכהן מתענה קורין לישראל. וטוב שילך הכהן מבית הכנסת.

 

באורים

א. דלדידהו- עבורם.

בעלי ברית- הנוגעים הישירים בברית מילה, והם: אבי התינוק, המוהל והסנדק.

ד. מנהג פשוט- מנהג שפשט בקהילות ישראל.

ד. מיהו- אבל.  סגי בכך- די בכך.

ה. 'ויחל' – פסוקים החל משמות לב. יא.

 

 

 

 

 

 

 

 

קלה. הלכות קריאת ספר תורה

 

ו.אם נכנס הכהן לבית הכנסת אחר שהתחיל הישראל לברך ברכת התורה- אינו פוסק. אבל "ברכו" לא הוי התחלה. ועומד הישראלי בתיבה עד שישלימו כהן ולוי ואז יקרא. אם אין כהן בבית הכנסת- קורא ישראל במקום כהן,ולא יעלה אחריו לוי. 

 

הגה:

אבל ל -'ראשון' יוכל לעלות. וכשקורין אותו אומרים: 'במקום כהן' שלא יטעו לומר שזה כהן.  

 

ז. אם היו כהן ולוי בבית הכנסת –  וקרא הכהן וסבור שאין שם לוי והתחיל לברך ברכת התורה שנית- אין מפסיקין אותו.

 

ח. אם אין לוי בבית הכנסת-  כהן שקרא ראשון מברך שנית וקורא במקום לוי. אבל לא כהן אחר, שלא יאמרו שהראשון פגום.

 

ט.וכן לא יעלו שני לויים זה אחר זה, כדי שלא יאמרו שאחד מהם פגום.

 

י. נהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ביניהם. ואומר החזן, כשקורא לשני: 'אף על פי שהוא כהן'. וכיוצא בזה נוהגים בלוי אחר לוי.

 

הגה:

ולכן מותר לעלות גם כן ל'מפטיר' בכי האי גוונא. ואם קורא: 'מפטיר' סתם אין לחוש לפגמו, דהרי לא מזכיר שמו. ויש אומרים דאין לקרות כהן או לוי למנין שבעה. אבל לאחר שנשלם המנין יכולין לקרות כהן או לוי. וכן נוהגין במדינות אלו. ומיהו במקום צורך ודוחק יש לסמוך אסברא ראשונה.     

 

יא. יש מי שאומר: שאם קרא החזן: 'כהן' או 'לוי' ואינו שם, לא יקרא לאחר בשם משום פגמו של ראשון, אלא אחר יעלה מעצמו.

 

הגה:

וכן נהגו. שליח ציבור שהוא כהן יכול לקרוא כהן אחר לתורה. 

 

באורים

ו. אחר שהתחיל הישראל- " שאמר 'ברוך אתה השם' , אינו פוסק – כדי שלא תהיה ברכה לבטלה" (' משנה ברורה'). לא הוי – לא מהוה.

י. בכי האי גוונאבצורה כזאת.  במדינות אלו – נכתב במזרח אירופה.

י. – יא. פגם בכהן- כהן שהתחתן עם גרושה או עם חלוצה או שאביו הכהן התחתן עם אחת מאלו. כהן זה מנוע מנשיאות כפים ומהכיבודים המגיעים לכהן. עיין  לעיל סימן קכח. מ, מב.

'חלוצה' - אלמנה ללא בנים. אחי הנפטר – 'היבם'- חייב לשאת את האלמנה או ל – 'חלוץ', טקס של התרת הזיקה בין האלמנה והגיס. (עיין שלחן ערוך, אבן העזר סימנים ז. קס"ט.   רמב"ם,יד החזקה, ספר קדושה-הלכות איסורי ביאה פרקים יז – יט).

קלה.הלכות קריאת ספר תורה

 

יב. עיר שכולה כהנים- אם יש ישראל אחד ביניהם, אותו ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום. וכל שאין בהם ישראל כדי ספקם או שאין שם ישראל כלל , קורא כהן אחר כהן, שאין שם משום פגם, שהכל יודעים שאין שם אלא כהנים. והוא הדין לעיר שכולה לויים.

 

יג. אם קטן קורא בתורה בציבור- בסימן רפ"ב סעיף ג'. אם אין כהן אלא סומא או שאינו יודע לקרות – בסימן קל"ט סעיפים ב. ג.

 

יד. בני אדם החבושים בבית האסורים- אין מביאים אצלם ספר תורה , אפילו בראש השנה ויום הכיפורים.

 

הגה:

והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד.אבל אם מכינים לו ספר תורה יום או יומיים קודם- מותר. ואם הוא אדם חשוב, בכל ענין שרי.

 

קלה.הלכות קריאת ספר תורה

מקורות

תנ"ך

וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני ה' מקדשכם (1)    (ויקרא כא.ח.)

ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי (2)(דברים לא. ט.)

ויבדל אהרן להקדשו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם להקטיר לפני ה' לשרתו ולברך בשמו עד עולם (3)(דברי הימים א. כג. יג.) 

 

פרשנות על התנ"ך

1.הכהן -"נהוג בו קדושה, לפתוח ראשון בכל דבר". (רש"י על הפסוק)

2.פשט:לפני סיום חייו כותב משה רבנו ספר תורה."כשנגמרה כולה נתנה לבני שבטו". (רש"י על הפסוק)

דרש:בפסוק מאוזכרים הכהנים בראש ואחר כך בני לוי. (לפי מסכת גיטין נט.ב.)

3.ולברך -"ברכת כהנים בנשיאות כפים". ('מצודת דוד' על הפסוק)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קלה.הלכות קריאת ספר תורה

מקורות

 

תלמוד – בבלי וירושלמי

א.מגילה: בבלי כא. א. (משנה)  ירושלמי ד.א. (משנה)  כתובות ד.א.  בבא קמא פב.א. תוספות בקטע "כדי"  סופרים י.ה.

ב.מגילה לא. ב. סופרים י.ד.

ג.ד.ברכות ירושלמי ה.ד.  מגילה כח.א. רש"י בקטע "ולא ברכתי" תוספות בקטע "כי" 

גיטין: בבלי נט.א. (משנה)  רש"י בקטע "כהן קורא ראשון". ס.א. רש"י בקטע "לפתוח ראשון" ירושלמי ה.ט. (משנה וגמרא)   הוריות: בבלי יג.א. (משנה) ירושלמי ג.ה. (משנה)

ו.ז.ח.ט.גיטין נט.ב. רש"י בקטע "נתפרדה חבילה"

ו.י.ברכות לג.א. כתובות כה.ב. רש"י ותוספות בקטע "שקרא אחרי לוי"

י.כתובות כה.ב. רש"י ותוספות בקטע "שקרא אחריו לוי"

יב.גיטין: בבלי נט.ב. תוספות בקטע "כי קאמרינן"   ירושלמי ה.ט.   חולין פז.א. תוספות בקטע "וחייבו"

יג. ברכות: בבלי מז.ב.  רש"י בקטע ותוספות בקטע "קטן פורח" מח.א. תוספות בקטע "ולית הלכתא"   ירושלמי ז.ב.

יד.יומא ירושלמי ז.א.

 

רמב"ם- הלכות

א. תפילה יב. א. יב.טז.

ב. תפילה יג. ג.

ג.ד. תלמוד תורה ג.ב.  תפילה יב.יח.

ו.ט.תפילה יב.יט.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הלכות קריאת ספר תורה

 

קלו. מי הם הנקראים לספר תורה בשבת

(ובו סעיף אחד)

 

א.בשבת ויום טוב ויום הכיפורים -קורים אחר לוי תלמידי חכמים הממונים על הציבור.ואחריהם תלמידי חכמים הראויים למנותם פרנסים על הציבור. ואחר כך בני תלמידי חכמים שאבותיהם ממונים על הציבור. ואחר כך ראשי כנסיות וכל העם. 

 

באורים

הראוים למנותם פרנסים- ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר.

 

 

 

קלו. הלכות קריאת ספר תורה

מקורות

תנ"ך

אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כלאיש ישראל. (דברים כט.ט.)

 

פרשנות על התנ"ך

" 'ראש' ו -'זקן' (כינוי  לחכם) -'זקן' קודם, שאינו 'ראש' – אם אינו 'זקן' (אין למנות ראש מי שאינו חכם). מה טעמא (מה הסיבה?)? "אתם נצבים…ראשיכם שבטיכם זקניכם" (מדברי משה רבנו) וכתיב:"ויאסף יהושע את כל שבטי ישראל…ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויתיצבו לפני האלהים". (יהושע כד.א.) משה הקדים 'ראשים'  ל'זקינים', (בדברי משה רבנו 'ראשיכם' קודם ל'זקניכם') יהושע  הקדים  'זקינים'  ל'ראשים' (בדברי יהושע 'זקני' קודם ל'ראשיו'). משה – על ידי (בגלל) שהיו הכל תלמידיו הקדים 'ראשים'  ל'זקינים', יהושע על ידי שלא היו הכל תלמידיו הקדים 'זקנים' ל'ראשים'… משה – על ידי שלא נתייגע בתלמוד תורה הקדים 'ראשים' ל'זקנים', יהושע – על ידי שנתייגע בתלמוד תורה הקדים 'זקנים'  ל'ראשים' ". (מסכת הוריות ירושלמי ג. ה.) 

 

תלמוד – בבלי וירושלמי 

א.שבת קיד א. רש"י בקטע "בכל מקום" יומא עב.ב.  תענית י.ב.  מועד קטן ירושלמי  ג.ז. 

גיטין ס.א. רש"י בקטע "הראויין"   קדושין מט.ב.

 

רמב"ם-הלכות תפילה

א.יב.יח.

 

 

 

 

 

 

 

 

הלכות קריאת ספר תורה

 

קלז. כמה פסוקים צריכים לקרוא לכל אחד

(ובו ו' סעיפים)

 

א. ביום שקורין שלושה אין קורין פחות מעשרה פסוקים."וידבר" עולה מן המנין. ואי סליק עניינא בבציר מעשרה פסוקים- כגון פרשת עמלק שאין בה אלא תשעה פסוקים – שפיר דמי.

 

ב. אין קורין עם כל אחד פחות משלושה פסוקים. שנים קורין שלושה שלושה, ואחד קורא ארבעה. ואיזה מהם שקרא ארבעה הרי זה משובח.  

 

ג. אם דילג פסוק אחד ולא קראו- אם הוא במנחה בשבת או בשני וחמישי וקרא עשרה פסוקים בלא הפסוק המדולג- אינו חוזר, ואם לאו חוזר. אבל בשבת- אפילו דילג פסוק אחד חוזר וקורא. ואפילו אחר שהחזיר את התורה ואמר קדיש חוזר וקורא, הוא ושנים עמו. ואפילו הפטיר והתפלל מוסף – חוזר וקורא. פרשיות המועדים – הגה:דינם- כמו למנחה בשבת ושני וחמישי, לפי שכבר קראו הפרשיות בשבתות שלהן.

 

ד.אם קרא אחד שני פסוקים- צריך לחזור ולקרות. ואם לא קראו בין שלושתן אלא תשעה פסוקים- שלושה לכל אחד- אינם צריכים לחזור ולקרות. וראיה לדבר פרשת עמלק. אבל אם קראו פחות מתשעה- צריכים לחזור ולקרות. 

 

ה. אם קרא פרשת 'פרה' (במדבר כל פרק יט ) ופסק ב- "הגר הגר בתוכם"(במדבר יט. י.) וגלל ספר תורה, חוזר ופותח ומתחיל מראש הפרשה עד "תטמא עד הערב"(במדבר כב. סיום הפרק) סליק עניינא בבציר ומברך לפניה ולאחריה. 

 

ו.הקורא בתורה ראשון וקרא השני מה שקרא ראשון- אם הוסיף על מה שקרא הראשון שלושה פסוקים, או אפילו שנים במקום דלא אפשר- אותו שני עולה מן המנין. ואם לאו – אינו עולה מן המנין, חוץ מפרי החג (במדבר כט. יב. – לד.) משום דלא אפשר.  

 

באורים

א.וידבר עולה מן המנין- פסוק המתחיל במלה 'וידבר' – כגון "וידבר ה' אל משה לאמר" (שמות כה.א.) – מצטרף לעשרת הפסוקים שיש לקרוא.

ואי סליק עניינא בבציר… שפיר דמי – ואם נגמר העניןבפחות מעשרה פסוקים, זה תקין.

פרשת עמלק- שמות יז. ח. – טז.

ו.פרי החג- מספר הפרים שמקריבים כקרבנות בחג הסוכות שונה מיום ליום.

 

This entry was posted on יום חמישי, יולי 14th, 2011 at 17:53 and is filed under כללי, שולחן ערוך. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. Both comments and pings are currently closed.

Comments are closed.